<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — ימות עולם שער שלישי</h1>
<h2>דף ה.</h2>
גרסינן בפרק אין צדין (ביצה כ"ז ע"א) מי אמר מר הלכה כר"ש, אמר ליה לא אנא מסתברא אמרי, מדקתני במתניתין ר' שמעון אומר כל שאין מומו ניכר עד וקתני לה בברייתא בלשון חכמים, שמע מינה מסתבר כוותיה, מאי הוי עלה א"ר יוסף ת"ש מילתא דתליא באשלי רברבי וכו'. יש לחלק בין סתם ובין לשון חכמים, דהא רבי סתם אע"ג דלא סבר הכי כדאיתא ריש שבועות (ה' ע"א) ולעולם כל דבר שסתם בלשון חכמים [עדיפא].
<h2>דף מא.</h2>
רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר מתלת, שדה ענין ומחצה דהלכה כרב יוסף. רב אחא ורבינא הלכה כרבינא בר מאומצא, וביעי, וסלקי, וכולהו בפרק גיד הנשה (חולין צ"ג ע"ב), דהלכה כרב אחא ולא כרבינא. רבינא ורב אשי הלכה כרב אשי. והלכתא כמר בר רב אשי בכולי תלמודא בר ממיפך שבועה ומכתב אודיתא דאמר מר בר רב אשי בדאורייתא נמי מפכינן שבועה, ומכתב אודיתא כי ההוא דאכמין ליה חברייא וכו' בהדין תרין לית הלכתא כוותיה, יש גורסין בר ממיפך שבועה וחיורי דלית הלכתא כוותיה.
<h2>דף מג:</h2>
רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. רבי אליעזר ורבי עקיבא הלכה כר"ע. הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו. ר' מאיר ור' יוסי הלכה כר"י. ר' נחמיה ור' יוסי הלכה כרבי יוסי. רבי שמעון ורבי יוסי הלכה כר' יוסי. ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה. והלכה כר' יהודה בעירובין ולא במחיצות. ור' יהודה ור' נחמיה הלכה כר' נחמיה. רבי יהודה ורבי אליעזר בן יעקב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי. רבי מאיר ור' שמעון הלכה כדברי המחמיר בשניהם. והלכה כר' שמעון בשבת ואפילו בדבר שאינו מתכוין לחבורה אלא לבעילה, אבל במוקצה מחמת איסור דאורייתא אין הלכה כר' שמעון. רבי מאיר ורבן גמליאל הלכה כר"ג. רבי ורשב"ג הלכה כרשב"ג. ר' אלעזר בר' שמעון ורבי הלכה כרבי, ואם אמר משם אביו הלכה כמותו. הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, ובמקום אביו אין הלכה כמותו. כל מקום שאמר ר' שמעון בר' אלעזר בלא מחלוקת הלכה כמותו. והלכה כר' יהושע בן לוי בכל מקום.
